וייס דיאלוג

הגישה רואה את הנפש האנושית כמורכבת באופן טבעי מדמויות רבות שניתן לכנותן גם ׳חלקים׳, ׳קולות׳, ׳דמויות-משנה׳ ועוד. לכל דמות אישיות מובחנת משלה הכוללת רצונות, דחפים, צרכים, יכולות, זווית ראייה ורגישויות.

על פי גישה זו, כל הדמויות קיימות אצל כל בני האדם ולו כגרעיני התהוות או כחלק ממעין דנ״א נפשי, אולם אצל כל אדם וכן בתרבויות שונות, יבואו לידי ביטוי דמויות שונות בדרכים ובעוצמות שונות.

מקובל לחשוב שיש לכולנו ילד או ילדה פנימיים ומבקר חמור סבר. למעשה יש לנו הרבה מאוד דמויות וקולות בתוכנו: מנהלים חמורי סבר, נשים עדינות ורגישות, בוסים, רודנים, ילדות פגיעות, ילדים מושתקים.

גישת הוויס דיאלוג טוענת שכלל שנכיר יותר את הקולות והחלקים והדמויות הפנימיות בתוכנו, ככל שניתן לכולם מקום, גם לאלו השולטים בנו או אלו שנדמה לנו שגורמים לנו סבל או משבשים את חיינו, או לאלו המוכחשים בתוכנו, נוכל לחיות בהרמוניה עם כל הקולות שבנו ללא קונפליקטים פנימיים גדולים שמייצרים רוחות וסערות בחיינו.

על פי גישת ׳וויס דיאלוג׳ (Voice Dialogue), לא רק ילדים ונערים פנימיים רבים שוכנים בתוכנו אלא דמויות רבות נוספות שלכל אחת מהן אופי, כישורים, צרכים ורצונות שונים. הדמויות השונות והמאבקים ביניהן משפיעים על כל פן של חיינו. למרות זאת בדרך כלל איננו מודעים להשפעות הללו ולאפשרות שלנו להיטיב מאוד את חיינו דרך ההיכרות והעבודה איתן.