הוקוס פוקוס ואין כאב? התמודדות עם רגשות

כשנאמר ל"לואיז היי" כי נשאר לה זמן קצוב לחיות, חייכה בנימוס. אבל סירבה לאמץ לעצמנו את הסיפור המורבידי שכתבו הרופאים עבורה

(היי כידוע חייתה עד גיל מופלג והפכה לכוהנת הריפוי העצמי).

תארו לכם שאתם הולכים לרופא המשפחה כשאם חשים בצינון קל.

הרופא בודק אתכם וטוען שאתם חולים מאוד מתחיל למנות בזה אחר זה את כל הסימפטומים שיש לכם – מה יקרה לכם אחרי הביקור?

סביר להניח שתתחילו להרגיש את כל הסימפטומים שהרופא מנה ועדיין לא הרגשתם לפני הבדיקה.

סביר שתרוצו מיד למיטה. מחלה מיד מתקשרת לשכיבה במיטה, כאבים וסבל



האם תינוק שמבקש תשומת לב וקירבה עשוי להסתפק במוצץ שישתיק אותו לרגע ואת בקשותיו רק כדי לתת להוריו רגע של שקט? את מי משקיט באמת המוצץ הזה? את התינוק או את ההורים שמבקשים שקט?

משך שנים אנו מנסים להעלים את הכאב במלחמת חורמה מבלי לחשוב על אפשרות שמטרתו של כאב פיזי או רגשי, לבקש אותנו לשים לב לאותו מקום שדורש תשומת לב כרגע.

נסיון להעלים כאב יכול לעזור רגעית ולהקל מאוד, אני לא נגד נסיון כזה כשאדם נמצא באפיסת כוחות או בסכנת חיים, 
יחד עם זאת אני מאמינה שזה צריך להיות מאוד מדוד, שקול,זהיר ומותנה בזמן.


תמונה: ילד מתוק וקטן כבן שנתיים שלא יודע לדבר עדיין כל כך טוב, משתטח על הרצפה ורוקע בכעס עם האגרופים.

אם 1: מספיק עם זה יונתן. קום מיד מהרצפה.

אם 2: אם תמשיך כך אני פשוט אתעלם ממך עד שתרגע

אם 3: אני יודעת ומבינה. אני רואה כמה אתה כועס. אני כל כך מבינה אותך. זה באמת כל כך כואב ומתסכל מה שאתה מרגיש עכשיו.

בהנחה שהכאב (פיזי או רגשי) הוא אותו ילדון קטן ומתוק שרוקע על הרצפה כי אינו יכול לדבר, איזו מהאמהות לדעתכם הייתה מצליחה באמת להרגיע ולהפחית את העומס?

באיזו אם ארכיטיפית.הייתם בוחרים כדי להרגיע ולהכיל את הרגש שלכם?