מי כותב את הסיפור שלנו?

סיפור חיינו אינו זיכרונות העבר שלנו, הוא גם אינו מה שמישהו מספר עלינו.לא מה שסיפרו לנו הורים, מורים או מה שבן זוג//חבר/מכר מספר. הסיפור שלנו הוא גם לא פרק ב' או ג' או ד' של אותו סיפור.   הוא רק מה שאנחנו בוחרים  לכתוב על  עצמנו בהווה

כשאני חווה קושי, אני תמיד חוזרת כמה שורות לאחור: לבדוק כיצד אני  להאיר משפט או דמות חומלת בעלילה שלא שמתי לב אליה  קודם. ליצור את  כותרת סיפורי  מחדש. (מזמינה אתכם לקרוא  עוד עלי  בקטגורית: הסיפור שלי).   החצנת הסיפור שאנו מספרים לעצמנו ועל מי שאנחנו, כמו גם הפרדתו ובידולו מה"אני" שלנו, הוא בעיני הדרך הראשונית והחיונית ביותר כדי להיפרד מהזהות והסבל שהסיפור מנסה להדביק לנו. אנו יכולים למצוא עוד אלפי סיפורים שנוכל לספר על מי אנחנו, על חיינו, על מערכות היחסים שלנו. אנו יכולים לבחור להעצים את הסיפורים המיטיבים ווהמחזקים ואת האמונה שלנו ותפיסת העצמי בהווה.לתפיסתי כל אדם החווה משבר מגיע מצויד בידע כיצד לרפא את עצמו, אבל לרוב הידיעה הזו נמצאת עמוק תחת רבדים ושכבות וערימות זיכרונות, כאב, סבל והעדר אמון. יחד אנו שותלים את הסיפור החדש, משקים ומתבוננים בו צומח לאט.

אני מונחה על ידי האמירה "האדם המצוי במשבר אינו זקוק להסבר, הוא זקוק לחוויה". אני מאוד מאמינה ביצירת מרחב חוויתי מוגן ובשימוש בכתיבה ובכלים מטפוריים, על מנת במקביל לשיח לאפשר יצירת חוויה חדשה, עוקפת מודע.  הכלים המטפוריים והכתיבה מאפשרים להבין חלקים בתת המודע שמקננים  בנו,  וכך ליצור לעצמנו סיפור מרפא חדש, 

משבר, אי ודאות, מהפך בחייך או כל קושי אחר?  מוזמנת באהבה להגיע למפגש הכרות בכתיבה וכלים השלכתיים.  אשמח להיות זו שתלווה אותך בצעד הקטן הראשון לקראת החיים והסיפור החדש שלך.

באהבה רבה לך, לחיים ולמילים