פורסם ב פוסטים

אני מסירה את הכובע בפניכם

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת הדיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקלן של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.

אני מסירה את הכובע בפני אותה האם שבשארית כחותיה קמה ממיטתה בשביל לשחק מעט עם בנה בן החמש, לחייך, לחבק וללטף לנסות להתעלם ולו לרגע מריח הכימו,ההקאות והכאב

אני מסירה את.הכובע בפני כל אלו שקרסה נפשם, אבל ממשיכים להתעקש לנסות לטעת באחרים תקווה, נחמה וחמלה.

אני מסירה את הכובע בפני הציניים, המיזנטרופים, העצובים, הכועסים והמיואשים שבפינה סמויה, נסתרת מעין בליבם השבור קיימת חלקה קטנה, לא מעובדת, המחכה לדישון וזריעת נבטים חדשים של תקווה ואהבה.

אני מסירה את הכובע בפני תעצומות הנפש של בני האדם.

מאת:

טיפול וליווי רגשי במשברי גירושין, פרידה, מעברי חיים, הורות יחידנית, משפחות חד הוריות ומעברי ומשברי חיים. ליווי רגשי פרטני, קבוצות תמיכה והנחיית סדנאות בקלפים השלכתיים וכתיבה אינטואיטיבית

השאר תגובה