פורסם ב פוסטים באתר

עוגנים

סיפור של לקוחה, באישורה. 
היא יצאה מגירושין קשים, מלחמות והתעללות ואלימות קשה. היא הוציאה את ילדיה מהמקום הקשה הזה ולאחר ששינתה את חייה, עסקה בעיקר במירוץ לתקן.

אז קרה מה שייחלה לו סוף סוף. 
היא הכירה בן זוג חדש תומך ומכיל ואוהב .נכון היא אמורה להיות מאושרת, אז למה היא לא? למה היא כל כך מפוחדת כל הזמן? למה היא בוכה?

מה יקרה אם זה לא יעבוד, שאלה ורעד עבר בקולה. מה אעשה אם יעזוב או יתעלל בי. מה אעשה אם זה לא יעבוד. . מה יהיה איתי?

יהיה לך אותך- הצעתי

התשובה שלי הרגיזה אותה. זה לא מה יעשה אותי מאושרת אמרה ביובש וכיווצה גביני גבותיה. 
התחלנו בכתיבה אסוציאטיבית מול המשפט כשהתחלתי ל…
ועברנו לקלפים.

הקלף שבחרה גרם לה להיזכר בחלום ילדות שנגנז. כנערה צעירה מיד חלמה לעסוק בעריכת דין ,ל מעולם לא עשתה זאת. היא התחתנה בגיל צעיר כי רצתה כל כךמשפחה ואהבה. היא זנחה את החלום וניסתה לקדם א חלומותיו של בעלה וילדיה.

כשמשעמם לה מעט, כשהיא חוששת מהבדידות, כשהילדים לא אתה, היא קוראת פסקי דין באינטרנט. 
היא חברה כבר כמה שנים בפורמים משפטיים בפייסבוק ומקבלת תכנים לדואר שלה בנושא את רובם היא קוראת בשקיקה. ,

פעם בגילאי העשרים שלה אף עבדה תקופה קצרה גם כקלדנית בבית דין למשפחה. היא נזכרה כמה הייתה מרותקת להליך המשפטי שהתרחש לנגד עיניה. לדרמה, לכאב, וכמה קשה היה לה להמשיך ולשתוק בלי להתערב, היא אוטודידקטית בתחום. יש לה ידע מופלא בתחום המשפטי, שרכשה כקלדנית ובקריאת מאמרים בנושא.

עשינו שימוש בכלי הכתיבה ובקלפים מטפוריים כדי לאפשר לאסוציאציות והרעיונות להגיע.

הרעיונות הגיעו בפרץ של אש מדהימה שביקשה לצאת והייתה לכודה בתוכה במשך שנים. 
היא יכולה לקחת קורס לימודי משפטים – בנושאים משפטיים או פרשנות למשפטים. לפתוח אתר בנושא, להקים פורטל למשפטנים.,כתיבה אקדמית בתחום. ופתאום כשהדלת נפתחה, כמו בתמונת הקלף שהוציאה בסמוי: ילדה ו משולהבת עמדת ליד מדף גדוש כל טוב בחנות ממתקים, ומתלבטת מה לקחת.

עושר של מבחר, גוונים, טעמים, רעיונות. . הילדה רק צריכה לבחור. להושיט יד ולקחת. מפתיע. אבל פתאום זה כבר לא נראה לה כל כך מסובך וקשה. בילדותה, זה היה כל כך קל. רק להושיט יד, ולקחת ולהכניס לפה.

לפני שיצאה היססה לרגע, פנתה אלי ואמרה פניה סמוקות, מוזר אבל פתאום אני כבר לא כל כך מפוחדת

“מה תעשי אז, שאלתי, כשלא תצטרכי לפחד? מה תרגישי? מי תהיי?”

עיניה נצצו. היא צילמה את הקלפים שבחרה. לפני שיצאה הציצה לרגע במראה כדי לסדר את שערה (אני לא בטוחה אבל אני חושבת שקלטתי שבריר שנייה שבו פתאום חייכה לעצמה).


מאותו מקום אנחנו יכולות להפתיע את עצמנו כשאנו מגלות את העושר הפנימי שמקנן בנו שאינו תלוי בדבר מלבד בנו, אנחנו משתאות לגלות שחנות הממתקים שלנו תמיד הייתה פתוחה בפנינו, כל מה שהיינו צריכות לעשות, זה רק להושיט יד ולקחת ולחוות את המתיקות בפינו, בנפשנו, בתוכנו ומתוכנו