אירועי חיים שונים יכולים להחוות.אצל אנשים שנים כאירוע משברי קשה וטראמטי (בהתאם לאישיות ולמידת הרגישות של האדם): אנחנו נוטים לחשוב בהקשר למילה הקשה הזו על אביוז והתעללות מינית, אלימות, הזנחה
אבל אירוע טראומתי יכולים להיות גם נידוי, חרם קשה על נער בכיתה , מחלה פיזית, גירושין ועוד.
שיטות הגל השלישי בתרפיה כמו CBT שיטות מבוססות מיינדפולנס ו MBCT
הוכחו מחקרית כיעילות ביותר ביצירת הקלה וריפוי עבור מי שחוו אירועים משבריים קשים ובצדק רב.
השיטה היחידה שאני יכולה לחשוב עלי כבטוחה יחסית מסכנות של רה טראומטיזציה (חזרתיות של תחושת החוויה הטראומטית)
1. בכתיבה האדם עצמו בוחר מה הור יכול להתמודד איתו ומה הוא מוציא החוצה ללא לחץ.מופעל מבחוץ.
איך?
יש המון דרכים אבל שתיים שאני מתחברת.אליהם במיוחד:
1. כתיבה בגוף שלישי עבר (מספר יודע כל שאינו חלק מהסיפור אלא מתבונן מבחוץ) הרחקת האירוע מה”אני” מאפשרת הרחקה שיכולה לייצר תחושת הגנה
( כתיבה על אירוע משברי לא חייבת להיות אוטוביוגרפית גרידא, וזו בעיני נקודה מאוד חשובה. אפשר ומותר בהחלט לטשטש, לשנות, להפוך את גיבור הסיפור לבעל אישיות.שונה להוסיף לאירוע סיפור דמיוני ופרטים שונים ולהרחיק את הסיפור מאוטוביוגרפיה מדוייקת)
2. שיטה נוספת לעיבוד אירוע משברי, היא שירת פנטום.
שירת פנטום לרוב מתאפיינת בשורות קצרות, כאשר שורות מסויימות חוזרות שוב ושוב בכל הבתים.
דוגמא לשיר פנטום. (לא הצלחתי למצוא את שם הכותב אז אשתמש בכינוי שהעניק לעצמו).
שירת פנטום- izik
הַגֶּשֶׁם הִתְגַּבֵּר וְנִרְאָה שֶׁגַּם הַחֹשֶׁךְ
הֶעֱבַרְתִּי לַתַּחֲנָה שֶׁאַתְּ שׂוֹנֵאת כִּי
נִרְאֵית כָּל-כָּך רְדוּמָה בַּכִּסֵּא לְיָדִי
וְלֹא רָאִיתִי שֶׁהָרֶכֶב לְפָנֵינוּ בָּלַם.
הָיָה מְאֻחָר מִכְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ
הַגֶּשֶׁם הִתְגַּבֵּר וְנִרְאָה שֶׁגַּם הַחֹשֶׁךְ
אֲבָל לֹא בָּדַקְתִּי אִתָּךְ אִם זֶה נָכוֹן
נִרְאֵית כָּל-כָּך רְדוּמָה בַּכִּסֵּא לְיָדִי
אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְתִּי סִירֶנוֹת וְצוֹפָרִים
הָיָה מְאֻחָר מִכְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ
חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לִי רַגְלַיִם
אֲבָל לֹא בָּדַקְתִּי אִתָּךְ אִם זֶה נָכוֹן
הָיָה מְאֻחָר מִכְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ
נִרְאֵית כָּל כָּך רְדוּמָה בַּכִּסֵּא לְיָדִי
אֲבָל לֹא בָּדַקְתִּי אִתָּךְ אִם זֶה נָכוֹן
הַגֶּשֶׁם הִתְגַּבֵּר וְנִרְאָה שֶׁגַּם הַחֹשֶׁךְ
