הילה

לשיר,

תודה רבה לך על ההנחייה היפה.

על התרגילים שחיברו אותי לעולם הפנימי שלי והוציאו ממני תובנות רבות. על החום והאהבה והחיבור הרגשי לתלמידות שלך.

על מגוון הנושאים בהם עסקנו מדי שבוע – ילדות, משברים, דימוי גוף ועוד.

על מגוון הכלים שהבאת – תיאטרון, שירה, כתיבה, קלפים, יצירה.

מה שאהבתי בתרגילי היצירה היה שהם נותנים מבט על על החיים, ולאחר מכן ניתן לבחור במה להתמקד. אני בכל אחת מהפעמים התמקדתי בתחום אחד בתוך היצירה שנוצרה ובהחלט מקווה להתמקד בתחומים אחרים: בלב שמראה מהם הדברים שחשובים לי, בספר שמראה מה הדברים העיקריים מהם נפשי מורכבת ואיזה טראומות עברתי ובאבני הדרך שמראים דברים חשובים שעברתי בחיים.

סיפור שמחבר אותי אלייך:

כוכב הים

איש אחד הלך על חוף הים. בעוד הוא הולך הוא רואה ילדה קטנה מרימה כוכבי ים שנתקעו על החוף וזורקת אותם חזרה למים… הוא ניגש אליה ושאל:"מה את עושה"?

הילדה הקטנה ענתה:"כלום אתה לא רואה? אני מרימה כוכבי ים שנתקעו על החוף וזורקת אותם חזרה לים". האיש גיחך ואמר:"ילדה קטנה, את לא יכולה להציל את העולם… את ילדה קטנה ואת יכולה ללכת רק ק"מ וחצי בכל יום, והחופים בעולם גדולים… את לא תצילי את אוכלוסיית כוכבי הים ולא תשפיעי על החיים של אף אחד"

והילדה הקטנה הרימה כוכב-ים וזרקה אותו בכל כוחה 10 מטר לתוך הים ואמרה:"על החיים של כוכב-הים הזה השפעתי"